גן הנביאים ורז"ל - הרעיון

בשנת 1924, השנה בה נולד נגה הראובני, מועלה על הכתב לראשונה רעיון "גן הנביאים ור"זל" על ידי אפרים וחנה הראובני. הם מתארים גן ובו צמחי התנ"ך והתלמוד מסודרים על פי חלקות כגון "חלקת משניות" ו"כרם ישעיהו".
"לא רק גן היסטורי ולא אך ציבור צמחי התנ"ך והתלמוד בלבד, כי אם גן אשר יכלול את שניים אלה יחדיו, כשהם מסודרים בו בדרכי סדור מתאימים, ואשר תשרה בו רוח הנביאים ורז"ל וטעמם..."

 

 

 
לחץ להגדלה

אפרים וחנה תכננו מפורטות את מבנה הגן ←

 

 

נדמה לי שהשם כשהוא לעצמו אומר כבר הכל, גם למוח וגם ללב. לא רק גן הסטורי ולא אך צבור צמחי התנ"ך והתלמוד בלבד, כי אם גן אשר יכלול את שניים אלה יחדיו, כשהם מסודרים בו בדרכי סידור מתאימים, ואשר תשרה בו רוח הנביאים ורז"ל וטעמם

 


מתוך טיוטת המאמר "גן הנביאים ורז"ל" שפורסם בעיתון התורן, 1924.           לחץ להגדלה

 


 

מגדולי התרבות שיבחו את רעיון גן הנביאים ורז"ל, ואף ניסו לעזור להשיג משאבים לממשו

הנרייטה סאלד (1860 - 1945), מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת ופעילה ציונית. ממקימות ארגון הנשים הציוניות "הדסה". מכתב מ 1926.

"... לו היה רק הדבר אפשרי לעזור לכב' לכונן את גן הנביאים ורז"ל.." 
 

לחץ להגדלה←

 

 

נחום סוקולוב (1859 - 1936) , הנשיא הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית. מכתב מ 1934.      עמנואל לעף  (1854 - 1944)   

ירושלים י"ב כסלו התרצ"ה
שלום וברכה,
הנני מוקיר את שקידתך בעבודה והנני חובב את רעיונך הטוב והנעלה, אבל טובע אני בים עבודה ועסקי הכלל, ואינני יכול להרשות לעצור את העונג הנכסף לטייל עמך בגן עדנך.
הנני מאחל לך ברכה מרובה להצלחת מפעלך עם הצלחת כל המעשים הגדולים והטובים שבנו עולים בארץ התחיה הלא
בכבוד וכ"ט [כל טוב]
נ. סוקולוב

    רב קהילת סיגד בהונגריה, חוקר צמחי ארץ ישראל מהגדולים בדורו, על אף שמעולם לא ביקר בישראל. כתב את הספר "צמחיית היהודים",
כותב "לכבוד גנן גן הנביאים החכם אפרים הראובני" ב 1926
 

  לחץ להגדלה←

 

  לחץ להגדלה←

 

 

 

חיים נחמן ביאליק (1837 - 1934), "המשורר הלאומי", מתרשם מחזון גן הנביאים ורז"ל. מכתב מ 1927
ג' דחוהמ"ס, שנת תרפ"ח תל-אביב
כבוד ידידי הדר' אפרים הראובני  בירושלים
ידידי הנכבד,
אתה יודע, כי אני אינני "בן-בית" כלל בעולם הצמחים. הלוואי שאהיה בו כאורח. אינני מעיד אפוא לחוות לך דעתי על ערכו המדעי והלימודי של גנך "גן הנביאים ורז"ל". בעניין זה, די לי שאסמוך על המומחה הגמור, על ידידינו הנעלה כ' הפרופ' מר אוטו ורבורג, שבדק בפני את תכנית הגן בדיקה מפורטת וסמך עליה את שתי ידיו; ולא עוד, אלא אף הביא בפני את חיבתו היתרה לרעיון הגן ואת תשוקתו לראות את הרעיון יוצא בקרוב אל הפועל. ואולם גם מבלי היות מומחה, ליבי אומר לי כי רעיונך הנפלא, כמראהו בתכנית, ולפי הבאורים שצרפת לו בכתב, הוא בל"ס [בלי ספק] פרי הגות עמוקה, שיש עמה חשבון ודעת והרגשה נאמנה ויליד פלאים של צרופי נפש וזווגי רוח מיוחדים אשר יזכה להם הזוכה רק ב"עת רצון", בהיות עליו יד אלהים לטובה. הגן אשר הגה רוחך הוא תאום-פלאים של חזון ומציאות כאחד, זווג נאה של גן שלמעלה וגן שלמטה ביחד, מן "פרדס" עתיק שלנו, שיש בו גם פשט, גם רמז וגם דרש וסוד. בכתבי קדשנו השתמר לדורות חזיון נפלא בצורות ארדיכליות [אדריכליות] - בנין יחזקאל, מקדש שלעתיד לבוא. אתה זכית אותנו הפעם - כמדומה זו הפעם הראשונה בדברי ימי החזון הישראלי - בחזיון גדול ונהדר, שנגלה לך בצורות בוטניות, המצטרפות לסימפוניה לאומית של צמחים. ולא בשמים הוא החזון, ולא לימים רחוקים; כי קרוב אלינו הדבר, ובידנו לעשותו מיד.
הקשר שבין האדם לצומח איננו מיכני ומקרי, כי אם זיקת נפש היא, ברית קדש. הברית הזאת בראשית קדמותה אולי דרך התרקמותה היא מלמטה למעלה. ואולם הברית הזאת, לאחר שנתקה פעם אחת ולימים ארוכים וממושכים, ואם גם באונס, דרך התחדשותה היא בהכרח הפוכה: מלמעלה למטה ע"י העלאת זכרונות של "חסד נעורים" וחדוש הרמזים הנפשיים, רמזי אפוס ואגדה, רחשי לב וניצוצי מחשבה, שנתרקמו בשעתם בימי "אהבת איתן", בין שני בעלי הברית וזכרם שמור עוד באוצר הרוח של העם. ואם כך הוא, הרי הגן אשר נטעה רוחך הוא בל"ס [בלי ספק] שער נהדר לדרך הנכונה הזאת.
אין לי בלתי אם לברך אותך ואת רעיתך הנכבדה, חברתך בעבודה וביצירה, כי תזכו לראות במהרה בקרוב את חזון רוחכם גם לעיניכם במלוא תכניתו ותבניתו וכמראהו אשר ראיתם אותו בעיני רוח
המברך רוחכם בהצלחה שלמה
ידידכם
ח.נ. ביאליק
 

לחץ להגדלה←

 

 


 

על אף התמיכה, לא נמצאים המשאבים להקמת הגן.     אפרים כותב לאוסישקין ב 1936:

 

 

"עלינו לפנות לכבודו ולהודיע לפניו את דאגתינו הרבה, הרבה מאד, ואת חרדתינו לגורל גן הנביאים ורז"ל בירושלים ואת מדוה לבנו הכואב לראות כי שנה אחר שנה עוברת משנותינו שנשארו לנו ליצירת גן הנביאים ורז"ל בירושלים, ואין. בדעתנו את הכרתו ואת יחסו לירושלים הננו פונים אליו שיתן ליבו על העניין הזה ברגעים הפנויים לנפשו..."

 

לחץ להגדלה←

 

 


 

בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד